מאפיית לחמים מבשרת בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

לבית הדין הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט.

המבקשת הינה מאפייה המעסיקה נערים, כשעל פי מה שנרשם על ידה – מדובר בנערים על סף נשירה מבית הספר, וההעסקה נעשית מתוך אזרחות טובה של רצון לסייע לנערים, שלא ידרדרו.

ארבעה קנסות הוטלו על המבקשת:קנס בגין העסקת נערים ללא פנקס עבודהקנס בגין העסקת נערים ללא בדיקה רפואיתקנס בגין אי מילוי דרישת מפקח בניגוד לסעיף 15 ג(ב) לחוק שכר מינימוםוקנס בגין אי מסירת הודעה לעובד בכתב על תנאי העבודה.

על פי הנטען, לראשונה ביום 10/3/10 התקבלה בדואר רגיל מהמרכז לגביית קנסות, הודעות קנס בגין ארבעה קנסות מנהליים, אשר להם נוספו ריביות פיגורים.עוד נטען כי לאחר שב"כ המבקשת בחן את חומר החקירה נמצא כי נפלו כשלים רבים בדו"חות החקירה.

לטענת ב"כ המבקשת הקנסות הוטלו שלא כדין, ואף אלו לא התקבלו אצלה בזמן אמת, כאשר מבדיקת אישורי המסירה ואתר האינטרנט של רשות הדואר עולה כי שני המכתבים שנטען שנשלחו בדואר רשום, לא הגיעו לידיהם, והוחזרו למשיבה, וכי אעפ"כ נמשכו הליכי הגבייה.

בנוסף, טוען ב"כ המבקשת כי גם לגופם של דברים – מדובר במקום שומר חוק, המעסיק נערים על סף נשירה מבית הספר וכי בפועל ההעסקה הייתה כדין (תוך פירוט הטענות לגופן לגבי כל אחד מהקנסות שהוטלו).

מנגד טוען ב"כ המשיבה כי הקנסות הוטלו כדין ובגין עבירות שנעברו, וכי הודעות הקנס שנשלחו הוחזרו בציון "לא נדרש" , כאשר על פי הפסיקה די בכך כדי להוות מסירה כדין, ואף לפנים משורת הדין נשלחו בשנית הודעות הקנס בדואר רשום פעם שנייה, ולארח שגם אלו הוחזרו -נשלחו ההודעות בדואר רגיל – הודעות שכן התקבלו. משלא שולמו הקנסות כאמור – הועבר העניין למרכז לגביית קנסות, כשהדבר נעשה על פי דין. עוד צויין בתגובה כי מלוא חומר החקירה שבתיק הכולל את העתקי הודעות הקנסות ואישורי המסירה הועברו למבקשת לבקשתה,. מכל מקום - ההמצאה הייתה כדין, והמבקשת לא הרימה את הנטל לעניין המצאה שלא כדין. לאור זאת, ועל פי הפסיקה (עפ"א ארצי 11/07, ארז אבוטבול נ' משרד התמ"ת, מיום 2/7/07.) אין בית הדין מוסמך להתייחס לטענות לגופן, מאחר שהמבקש עדיין "לא עבר את שער הכניסה לבית הדין " המתיר את בקשתו להישפט.

החוק והפסיקה:

א. סעיף 35 לחוק קובע הוראות בעניין המצאת מסמכים:

"(א) הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:

(1) במסירה לידו...

 (2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר-בני-אדם, עם אישור מסירה; התאריך שבאישור המסירה ייראה כתאריך ההמצאה..."

תקנה 15 לתקנות קובעת בעניין המצאת המסמכים כי –

"הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי החוק, ניתן להמציאו במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני אדם; היום העשרים לאחר המשלוח כאמור ייראה כתאריך ההמצאה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או המסמך מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלם."

ב. נושא הגשת בקשה להישפט מעוגן בסעיף 8(ג) לחוק, שכותרתו "הטלת קנס מנהלי קצוב". סעיף זה מאפשר לנקנס לעבור מהמסלול המינהלי למסלול הפלילי, באמצעות משלוח הודעה למטיל הקנס כי ברצונו להישפט. על הנקנס לשלוח הודעה כאמור תוך 30 יום לאחר שהומצאה לו הודעת הקנס:

"הנקנס רשאי להודיע בכתב למי שהטיל את הקנס, כי ברצונו להישפט על עבירה; ההודעה תומצא תוך שלושים ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי; הודיע כאמור, יחולו הוראות סעיפים 13 ו-14".

            ג. סעיף 13(ב) לחוק מאפשר לבית הדין לדון בעניין אף שהודעת הנקנס על רצונו להישפט נמסרה באיחור, מעבר ל-30 הימים הקבועים בסעיף 8(ג) לחוק:

"בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו  להישפט ניתנה באיחור."

ד. על פי הפסיקה, חוק העבירות המינהליות נועד להקל על מערכת התביעה ועל מערכת בתי המשפט, כמו גם לתת אפשרות למי שעבר עבירה מינהלית לשאת בעונש המתאים מבלי שתירשם לחובתו הרשעה בפלילים (ר' בג"ץ 5537/91 אפרתי נ' עו"ד אוסטפלד, פ"ד מו (3) 501, 509-508 וכן בג"ץ 2126/99 מתי דה הס נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נד (1) 468, 479).